
מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין פירקה באופן משמעותי את שרשרות האספקה הגלובליות, חיזקה גושי סחר אזוריים, והעצימה את הלאומיות הכלכלית ברחבי העולם.
היא אילצה מדינות רבות להעריך מחדש את יחסי הסחר שלהן ולהאיץ את הגיוון.
מלחמת הסחר האיצה ישירות את גיוון שרשראות האספקה העולמיות. חברות חיפשו בסיסי ייצור חדשים מחוץ לסין ולארצות הברית, מה שהניע השקעות בדרום מזרח אסיה, מקסיקו, ובמדינות אחרות. דינמיקה זו נראית בבירור ב-63 אותות המעקב בתחום המכסים והסחר.
הסכסוך עודד שותפויות סחר אזוריות חזקות יותר והעצים שיקולי סחר גאו-פוליטיים. קנדה, קשר מוביל עם 47 אותות שזוהו, הפכה למרכזית בשינויים בשרשראות האספקה בצפון אמריקה. בתקופה זו, מדיניות הסחר שימשה יותר ויותר ככלי למינוף פוליטי, כפי שנצפה באיסור של בריטניה על סחר עם התנחלויות ישראליות.