
תוכנית הפעולה המקיפה המשותפת (תפ"מ), או הסכם הגרעין האיראני, נותרה מרכיב קריטי אך בלתי פתור בדיפלומטיה הבינלאומית הנוגעת לתוכנית הגרעין של איראן ב-2026.
ציון ההשפעה הנוכחי שלו הוא 55/100, המעיד על רלוונטיות מתמשכת ללא יישום מלא.
בעוד שההסכם עצמו אינו פעיל במלואו, הוא ממסגר חלק גדול מהשיח סביב איראן ונשק גרעיני, כפי שמעידים 71 אותות שזוהו עבור איראן ו-15 עבור נשק גרעיני. מבחינה פנימית, איראן מתמודדת עם קשיים כלכליים חמורים, כאשר "על רקע מלחמה וסנקציות, איראנים רבים מאבדים את עבודתם ומתקשים להתקיים," מה שמוסיף לחץ על ההנהגה.
פעילויותיה האזוריות של איראן, כגון "התקדמותם המהירה של החות'ים בתימן שעשויה להביא ממד חדש ומסוכן למלחמת איראן," מסבכות כל חזרה פוטנציאלית למסגרת הסכם הגרעין. יתר על כן, כוונתה המוצהרת של איראן "לדון במצר הורמוז עם מדינות המפרץ ביום שני" מדגישה את המינוף האסטרטגי ואת האסרטיביות האזורית שלה, גורמים המשפיעים על תפיסות עולמיות לגבי שאיפותיה הגרעיניות.