
הסכם הגרעין האיראני, רשמית תוכנית הפעולה המקיפה המשותפת (ג'יי-סי-פי-או-איי), נועד להגביל את תוכנית הגרעין של איראן בתמורה להקלות בסנקציות.
עיקרי הדברים כללו מגבלות על רמות העשרת אורניום ומאגרים, בדיקות נרחבות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), והתחייבות מצד איראן לא לפתח נשק גרעיני.
נכון לשנת 2026, הסכם הגרעין ברובו אינו מתפקד עוד. איראן ממשיכה להפר את תנאיו המקוריים, מה שמוביל לדאגה בינלאומית משמעותית. מועצת המנהלים של סבא"א הפנתה לאחרונה את איראן למועצת הביטחון של האו"ם בגין 'אי ציות' גרעיני, תוך הדגשת קריסת ההסכם.
פעולות איראן מדגימות מתיחות אזורית מוגברת, המסבכות כל משא ומתן גרעיני עתידי. סימנים מורים על סכסוך פעיל, עם הציטוט: "מלחמת איראן בשידור חי: תקשורת איראנית מדווחת כי קליעים של 'האויב' פגעו באזורי סיריק." ארצות הברית, צד מרכזי בהסכם המקורי, נשארת שחקן משמעותי בדינמיקה הזו. ציון ההשפעה הנוכחי של איראן הוא 51/100.