
הסכם הגרעין האיראני, הידוע רשמית בשם תוכנית הפעולה המקיפה המשותפת, נועד בעיקר למנוע מאיראן לרכוש נשק גרעיני באמצעות הטלת מגבלות מחמירות על תוכנית הגרעין שלה.
בתמורה, איראן קיבלה הקלה מסנקציות בינלאומיות.
תכנית הפעולה המקיפה המשותפת הצליחה בתחילה לבלום את פעילויות הגרעין של איראן ולהבטיח פיקוח בינלאומי הדוק. עם זאת, ארצות הברית פרשה מההסכם ב-2018, מה שהוביל להחלשה משמעותית של מסגרתו. נכון לשנת 2026, תוכנית הגרעין של איראן מוגבלת פחות, חשש המודגש על ידי 21 אותות שזוהו הקשורים ל-"נשק גרעיני" וציון ההשפעה הנוכחי של איראן העומד על 52/100.
התפוררות העסקה תרמה להגברת אי-היציבות האזורית ולעלייה במתיחות. הסביבה הנוכחית כוללת סכסוכים מתמשכים, כאשר GeoGazet במעקב מציין, "המלחמה במפרץ תיאלץ להסתיים בפשרה." איראן נותרה שחקן גיאו-פוליטי מרכזי, הרושמת 74 אותות שנוטרו, המצביעים על תפקידה המרכזי בדינמיקה האזורית.