מתי יפוג תוקפו של הסכם הגרעין האיראני
הסכם הגרעין האיראני, ששמו הרשמי הוא תוכנית הפעולה המקיפה המשותפת, אין לו תאריך תפוגה יחיד אלא משלב סעיפי שקיעה שונים שמבטלים בהדרגה מגבלות.
מגבלות גרעיניות מרכזיות, כגון אלו על צנטריפוגות מתקדמות ורמות העשרת אורניום, אמורות לפוג עד 2030, כאשר חלק מההוראות מסתיימות מוקדם יותר, למשל, עד 2025.
מצב נוכחי וסעיפי תפוגה
בעוד שמסגרת הליבה של ההסכם נשארת, הוא רדום ברובו בעקבות נסיגת ארצות הברית בשנת 2018 והפרות איראניות עוקבות של הציות. התפוגגות ההדרגתית של ההגבלות הגרעיניות משמעותה שאיראן תוכל להרחיב את תוכניתה באופן חוקי ובמידה ניכרת, אפשרות הגורמת לדאגה בינלאומית. "פקיד איראני אומר לאל-ג'זירה שפסיקת סבא"א נכפתה על ידי ארה"ב וישראל", מה שמדגיש מחלוקות מתמשכות בנוגע לפיקוח גרעיני.
רקע גיאופוליטי
שאיפות הגרעין של איראן נשארות דאגה גיאופוליטית מרכזית, כפי שמשתקף בכך ש-"נשק גרעיני (14 אותות במעקב)" הוא קשר מוביל. מתחים אזוריים מסבכים עוד יותר כל תחייה או משא ומתן פוטנציאליים; לדוגמה, "בחריין אומרת שהיא לא תשתתף בפגישת הורמוז המוצעת על ידי איראן". זה מדגיש חוסר אמון מתמשך ואת הקושי בהקמת שיתוף פעולה ביטחוני אזורי רחב יותר.