
הסכם הגרעין האיראני, ששמו הרשמי הוא תוכנית הפעולה המקיפה המשותפת (תפמ"מ), נחשב באופן נרחב ללא יעיל עד 2026, לאחר שכשל למנוע את התקדמותה הגרעינית המתמשכת של איראן ואת ערעור היציבות האזורי.
ניתוח מתבסס על 100 אירועים כוללים שתועדו, המציג נפח איתותים גבוה ועקבי בנוגע לאיראן (74 איתותים שתועדו) ולנשק גרעיני (21 איתותים שתועדו), המשקף חששות מתמשכים מהפצה. אירועים אחרונים, כגון תקיפת איראן את בסיס אל-אזרק של ירדן והלכידה לכאורה של צוללת בלתי מאוישת אמריקאית, מדגישים אתגרים ישירים לביטחון האזורי ולארצות הברית (12 איתותים שתועדו).
המטרה המקורית של תוכנית הפעולה המקיפה המשותפת הייתה להגביל את תוכנית הגרעין של איראן בתמורה להקלה בסנקציות. עד שנת 2026, איראן, על פי הדיווחים, הגבירה את רמות העשרת האורניום, מה שהפחית את יתרונות אי-ההפצה של ההסכם. מצב זה תורם לנוף גאופוליטי מורכב ותנודתי, הרחק מהיציבות שאליה שאף ההסכם.